מכירים את החלומות שטסים לנו במחשבות?
מכירים את הדמעות שבולעים כשמגיעים אכזבות?
יודעים שזה ממש כואב בבטן להעיז? לנסות?
להתחיל צעד בדרך להגשים חלום
ולדעת שזה יכול להיות התרסקות
אוחחח נפילה קשה ובועטת כל כך.
אז שתדעו,
שכל מי שמצליח בעולם,
הסטטיסטיקה אומרת שהוא טיפס, נאבק, התאמץ,
השתדל לא לחשוב על כלום והעז לנסות.
אולי אתם תסתכלו על הדרך הזאת מהסוף
אבל זה לא ככה בכלל.
זה אנשים שידעו שזה הולך לכאוב, לבכות, ליפול ולקום וניסו לטפס למעלה שוב.
זה לאבד כל כך הרבה חברים בדרך בגלל כל כך הרבה סיבות.
זה לפרק את הלב לשבור אותו שוב ושוב לחתיכות מדממות מכל הפגיעות בדרך.
זה להתרסק, לנער את האבק ולקום עוד פעם ולהתחיל מהתחלה את כל הדבר הזה עד שיגיע סוף הדרך.
הצלחה לא מגיעה מאנשים ברי מזל שנפלה עליהם הקארמה.
הצלחה מגיעה אחרי מאמץ
בעצם, מזל פוגש את מי שהתאמץ. ככה זה הקארמה והעולם והמזל ואלוקים שברא את כל זה.
סתם שתדעו,
שכל זה לא מפריע למצליחים להגיע לשם
ולסיים את הסיבוב לנשום לנשוף החוצה את המוגלה לנער את מחיאות הכפיים
ולהתחיל שוב לחלום.
ולעשות את אותה דרך מבלי להתחשב בקשיים מחדש.
כי ככה זה
הסוף זה ההתחלה.
והסיפור שאתם רואים, הניצנוצים של ההצלחה,
זה אחרי שהדבק החזיק בקושי את השברים בלב,
זה אחרי שכל התחבושות בעולם ניסו לעטוף את הפצעים.
אל תסתכלו על הסיפור הזה מהפרק של ההצלחה,
תקראו מהתחלה.
ולכו,
תנסו את ההצלחה
כי היא טובה כל כך לשליחות של כל אחת ואחד בעולם
הדרך…
הדרך היא העיקר במסע הזה.
