לוגו אתר

סאונד, פסקול ומה הסרט שלי עם זה?

פנים. בית של חני- חדר שלה. ערב.

חני יושבת במיטה עם אוזניות גדולות ומקשיבה לשיר בווליום גבוה.

תמי נכנסת

מראה לה ציור.

חני לא רואה היא עסוקה בחיפוש שיר מסוים.

תמי מנדנדת לה:

נכון יפה?

חני

ממשיכה לשיר במרץ ופתאום רואה את תמי,

מחייכת לה וממשיכה להקשיב לשיר

תמי מושכת אותה

אבל תראי את הציוררר

חני מחייכת לה שוב ומלטפת

חני מתכסה בפוך וממשיכה להקשיב ללהיט שכבש את כולן……..

 

להמשיך?

עכשיו כשהביאו לי את כל החומר ערוך ואני רק צריכה לסנן רעשים (אה בעצם עשו את זה כבר. איזה כייף!)

להוסיף אפקטים ומוזיקה מתאימה לסצנה המעניינת הזו. הגיע שלב ההסברים, (איזה דיוקים היא רוצה- באלפית השניה!) התמחור (אימאל'ה) וכל זה…

הלקוחה שואלת אותי בתמימות למה כל כך יקר? כאילו את אולפן לא? זה בערך 100 שקל לשעה היא מעדכנת אותי(!)

אז אני מסבירה לה שמדובר בעיצוב פסקול שזה ממש לא ריקורד ואח"כ עריכה.

זו עריכה מלאה, סאונד והרבה יותר מזה.

זה הבנה בעולם הסרטים. קצת אקוסטיקה, ידע בבימוי הכרחי בשלב הזה ועוד כמה תובנות על החיים באופן כללי.

היא מהמהמת אוקי. בסדר רק תזדרזי עם זה. (נפלתי על אחלה לקוחה אה?)

ואז מגיע החלק הכי כייפי בעבודה הזו. ליצור עולם של מודע ותת מודע דרך הסאונד.

רגע, רגע! עצרו הכל.

תקשיבו כמה רגעים לקולות מבחוץ.

תבודדו אותם.

ציפורים, רכב, אוטובוס עוצר, ילדים מדברים, מכונת הכביסה המקולקלת של השכנה ועד כמה…

לכמה ערוצים תגיעו?

וממש בכוונה אמרתי ציפורים ראשון כי אנו נוטים להגיד- רעש של רחוב?

זה רוח, ציפורים, קצת דיבורים של אנשים, מה עשית עסק?

זהו שלא.

את כל רעשי הרקע האלה, אני יוצרת על המסך שלי, מוסיפה במינון הנכון מעל\ מתחת הדיבור, מטשטשת  את הרחוקים ומקרבת את מה שאני רוצה בפרונט.

רגע, זה לא נגמר כאן.

עכשיו אני רוצה ליצור עולם שישלים לי את התת מודע, את הדמיון.

ונחזור לסצנה של חני ותמי.

חדר של תמי- שקט. שירים בוקעים מהאוזניות, בחדר השני ילדה מציירת אולי לא רואים את זה באמת? אבל אני רוצה שידעו שקיימת ילדה-

אז אני מוסיפה קול מהחדר הסמוך, "חני תראי הנה הציור שהכנתי לך!".

אולי טלפון מצלצל ואף אחד לא מרים?

ואז דלת החדר נפתחת ונכנסת ילדה משולהבת ואומרת את זה שוב, אבל חני עסוקה בלשמוע מוסיקה, ויש קצת רוח שורקת חלש מהחלון, היא מתגברת עם הסצנה.

הרשרוש של הנייר, שמתקמט, הלחיצות על כפתורי הנגן,

הילדה שמושכת באחותה.

החיוך האמתי של חני אל תמי. כי היא אוהבת אותה.

האכזבה של תמי, היא לא מתייחסת לציור!

הפוך שנזרק עליה כשהיא הולכת לישון,

והשירים המעומעמים מתחת לשמיכה…

רעש מוחלש של אימהות שאוספות את הצאן לקראת ערב הביתה קצת מוגבר.

והילדה יוצאת מחוץ לחדר באכזבה.

קול מייבב מחדר המדרגות – ילד שכועס על החבר ומספר זאת לאמו, ישלים את הסצנה.

מוזיקה? טוב זה נושא בפני עצמו.

ואז השלמתי סצנה באורך דקה וחצי (!) והמשכתי הלאה…

(טוב לא באמת המצאתי את זה הרגע…)

 

הסיפור מעולה, הביצוע נתון לשינויים לפי תחושות אישיות של כל מעצבת קול.

-איזו תחושה אני רוצה להעביר לצופים? כעס? תמיהה? אכזבה?

אני אישית בחרתי להעביר את המסר "אני צועק ואין מי שישמע את מה שיש לי בפנים, בלב"

 

בעצם, זוהי העבודה שלי כמעצבת פסקול.

כן, קראו לזה כך: מעצבת פסקול.

זהו השם המקצועי לעריכת פסי הקול של כל ההצגות והקריינויות למיניהם.

מעצב\ת פסקול לא עורכת לפי נשימות, והפוגות בטקסט, היא גם לא מנקה רעשים.

התפקיד שלה הוא לא רק להוסיף "אפקטים" ומוסיקה, היא מכניסה נשמה, מכניסה אוירה,

עוצרת את הנשימה במקומות הנכונים, ומפיגה את המתח במקומות אחרים.

מעצבת הפסקול משלימה את הדמיון של הצופים עם הסאונד והסראונד.

לא לחינם אומרים שלפחות 50 אחוז מהצלחת הסרט או ההצגה במקרי אנ"ש

הוא הסאונד… (ואני כיוצרת טוענת ש- 60 אחוז.)

אז מעכשיו,

קראו למקצוע בשמו "מעצב\ת פסקול".

 

 

 

שתפי ב-WhatsApp
שתפי במייל

יש לך דעה או תגובה על המאמר?
נשמח לשמוע, שתפי :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בטח תאהבי גם את אלה

הפסקה של יצירה

על שכר ביומו

יצירת תוכן וסושיאל מדיה לקהל

מקצוע של הפקת לקחים

הצטרפי לקהילת 'ראשונה לדעת'
וקבלי עידכונים על כל מה שחדש

איזה כיף שאת מצטרפת
לקהילת הבית לאומניות הבמה

בה תוכלי לקבל תוכן, טיפים ושיתופים מחברות הקהילה המקצועיות 
מלאי פרטים ולאחר בדיקה ואישור תצטרפי לקהילה.