תפריט

לעידכונים על הופעות

בואו נדבר על זה.

התקשרה אלי לקוחה, שלחה אלי מייל…

קבענו שאני מזמררת לה המנון. קצת התמקחנו, קצת היכרנו ואז הגענו לעמק השווה והתחלתי בעבודה.

אופססס לא היא לא התכוונה.

כל כך הרבה כוונות היו לה,

והיו גם לי.

הרי אני מכירה את אופי העבודה, ואני קובעת את גבולות הטריטוריה שלי,

אבל היא אומנית, רחפנית, אישה מקסימה, באמת, אבל לא זו הייתה הדרישה. ואנוכי, קטונתי מלהבין את הנשגב הזה.

מה עושים? למה תמיד קורה לי הדבר הזה, שמגיעה אלי לקוחה ואנחנו מתבלבלות ולא מדברות על אותו גל?

אני לא מתיימרת להיות עו"ד, רו"ח וכל המקצועות המפונפנים האלו,

אני עצמאית, פרילנסרית, שמעדיפה לקום בעצלתיים בבוקר ולפתוח יום עבודה בביתי. ולא להתכרבל בפוך העונתי ולצאת לעבודה.

אז מה?

פשוט מאוד.

הצעת מחיר.

וכאן אני מעלה הצעה שראוי להסכים עליה כפרילנסריות, כולן ללא יוצא מן הכלל,

הצעת מחיר.

בדיוק.

לא מתחילים לעבוד על פרויקט בכל מחיר בלי הצעת מחיר מול הלקוח, ואישור בכתב – במייל שאכן העניין מקובל עליו.

במסמך פשוט אני מתארת את העבודה שאני עושה ללקוחה, ובו מפורט על מה היא משלמת.

היא מאשרת, אני מרוצה וחסל לקוחות עם קושי הבנה.

מה דעתכן? נוכל כולנו להסכים לא להוציא עבודה בלי הצעת מחיר ראשונית?

זה יועיל לכולנו וזה ישקיט את כמות הניצול של הלקוחות.